הכרעת דין בתיק תת"ע 6145-05-10 - פסקדין

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי הנאשם נהג ברכב ובעת שהרכב היה בתנועה השתמש הנאשם בטלפון שלא באמצעות דיבורית וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ובכפירתו ציין כדלקמן:   " כופר.  כופר גם בנהיגה בצומת זה ".

לנוכח הכפירה נקבע התיק להוכחות ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר לירון לב ומסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגשה מפה של איזור האירוע. (סומנה נ/1).

לאחר שנתתי את דעתי לעדויות ולראיות הגעתי לכלל מסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה בתיק זה. 

השוטר תיאר כי ראה את הנאשם עובר עם רכבו על פניו בצומת הרחובות הנוריות ווינגייט בהרצליה וזאת כאשר הנאשם נע ברח' וינגייט לכיוון דרום וכאשר הנאשם אוחז ביד שמאל סמוך לאוזן שמאל במכשיר טלפון נייד.

השוטר תיאר כי עמד ברח' הנוריות כאשר פניו למערב.

מיקום השוטר כשפניו למערב ומעבר הנאשם עם מכוניתו מצפון לדרום, הולמת מבחינת כיוונים את יכולתו של השוטר להבחין בחלק השמאלי של הנאשם ורכבו.

ובמילים אחרות: קיים הגיון מבחינת כיוונים כי יעלה בידי השוטר לראות החזקת מכשיר טלפון ביד שמאל סמוך לאוזן שמאל, להבדיל אולי מהחזקת מכשיר טלפון ביד ימין סמוך לאוזן ימין.

האירוע התרחש באור יום (בשעה 12:52 בצהרים).

הנאשם נאלץ להודות בחקירתו הנגדית בבית המשפט כי את הניידת הוא לא ראה אלא רק כאשר השוטר כבר הורה לו לעצור וזאת בצומת אבא אבן.

הנאשם לא הגיש כל ראיה, כגון תצלום, על מנת לסתור גירסת השוטר על כי מרח' הנוריות ניתן לראות בצומת את הנעשה בצומת , ולא הציג כל ראיה על מנת להראות כי יש כביכול בעיית שדה ראיה כלשהי מרח' הנוריות לצומת.

הנאשם טען כי ברכבו קיים מסעד גבוה אשר יכול היה לגרום לשוטר להתבלבל בין המסעד לבין אחיזת טלפון ביד שמאל בסמוך לאוזן שמאל.

הנאשם לא הגיש כל ראיה, כגון תצלום, על מנת להראות את המסעד ברכב ולהדגים כי ניתן לטעות בין המסעד לבין מצב דברים שבו נהג אוחז בטלפון ביד שמאל בסמוך לאוזן שמאל.

הנאשם הגיב על אתר כדלקמן :    " אין לי מה להגיד ".

אני סבור כי לכשזו היא תגובתו הספונטנית של נהג לטענה בדבר שימוש בטלפון נייד שלא כדין אגב נהיגה,  ניתן לראות בתגובה שכזאת משום חיזוק מסוים לגירסת התביעה.

הנאשם אישר אגב בעדותו כי זו אכן תגובתו היתה : " אין לי מה להגיד ".

בכל הכבוד והערכה, אני מתקשה לקבל את הסברו של הנאשם לכך שהסתפק בתגובה שכזו בשל כך שרצה לקבל אזהרה.